אימהות חוות עומס נפשי כבד שחשוב להכיר בו

שמעתם על המונח Mental Load? מסתבר שיש שם לתופעת העומס המטורף שנשים חוות כאימהות, עומס שבנוי מעודף תחומי אחריות האופייניים לנשים (על פי רוב).

גם כשהיא נחה היא לא באמת מאפשרת למוח שלה לשתוק. תמיד רצות בו מחשבות על משימות קטנות כגדולות, על מה שכחנו וצריך לעשות, על מה מחכה לה ומה אפשר למקבל.

מעבר למשימות השוטפות שנשים עושות לאורך היום סביב ילדיהן, יש גם דאגה מיוחדת לפן הרגשי שלהם, דאגה מתמדת שמאפיינת את העולם הנשי. מחשבות בסגנון "עם מי הוא משחק עכשיו בגן? / מה אם הוא עצוב? / שכחתי לתת לו נשיקה בבקר, אולי הוא מתגעגע עכשיו יותר מתמיד / דיברנו אליה לא יפה אתמול והיא הלכה לישון כועסת..." - מחשבות כאלה עוטפות את שאר העשייה של אמא ממוצעת, ומכבידות. לפעמים עד רמה של פגיעה באיכות החיים.

תופעת ה Mental Load מכירה בכך שישנה ציפייה (גם בימינו) מנשים להוכיח את עצמן בקריירה מבלי לפגוע בתפקודן בבית, בעוד שמגברים יש ציפייה נמוכה יותר בכל הקשור להתנהלות ההורית. אני אמנם מוכרחה להעיד שאני בעצמי, כמדריכת הורים, עדה דווקא לעלייה משמעותית במעורבות האבות בשנים האחרונות, שלפעמים אפילו גוברת על מעורבות האימהות.

ועדיין, השיח הציבורי מעיד על כך שיש עומס רגשי רב יותר על אמא מאשר על אבא, וחשוב לדבר על זה.

הכתבה דנה בתופעה, מציגה פנים רבות לה, מסבירה אותה ומציעה מקום לתיקון.

לחצו כאן כדי לקרוא את הכתבה המקורית והמלאה שעלתה באתר עיתון "הארץ" בטור הקבוע שלי שם, "הרהורים וילדים".