בתקופות של חגים אנחנו מבלים הרבה עם בני משפחה, שמי שמכתיב את סדר המפגשים האלה הם המבוגרים. מבנה המפגש ואורכו לא תמיד מותאם לילדים בגיל הרך ולכן הם מאבדים סבלנות. איך מתמודדים עם ילדים בארוחות חג ארוכות?
"שב יפה"
"לא ללכלך"
"שקט, מברכים"
"רגע, לא עכשו אוכלים"
"תפסיקו לריב"
מוכרות לכם ההערות האלה? אלו משפטים רווחים של הורים כשהם מנסים ליישר את ילדיהם הצעירים לפי חוקי המבוגרים בזמן ארוחת חג.
אנחנו מצפים מהם להתאים את עצמם למצב, ולהתנהג לפי קוד חברתי שמתאים לאירוע, אבל שוכחים לפעמים שהם צעירים, וסבלנותם פוקעת מהר משלנו.
זאת ועוד, הם מתעייפים בשעה מוקדמת לרוב, שאינה מתאימה ללו"ז חג של מבוגרים. הפערים האלה בין הצעירים למבוגרים יוצרים הרבה פעמים כעסים ותסכול שמזמין מחשבה מראש.
הכנתי כתבה על זה, והיא עלתה לאתר עיתון "הארץ" בטור שלי "הרהורים וילדים". לחצו כאן כדי לקרוא אותה ואת הטיפים שמוזכרים בתוכה.
ביניהם,
הנה 6 טיפים להתנהלות מוצלחת בארוחת החג, שמותאמת לילדים ומונעת פיצוצים:
אל תחנכו את הילדים בזמן הארוחה מול אנשים. הטמיעו אצלם הרגלים שחשובים לכם לפני החג ואל תצפו מהם לנהוג בצורה שלא אופיינית להם רק כי יש סביבם אורחים.
הציבו גבולות ברורים שפשוט לעמוד בהם. הסבירו להם מה כן מותר לעשות ולא רק מה לא, והציעו להם אלטרנטיבות לכשהם משתעממים או מתעייפים.
הביאו איתכם לבית המארח פעילויות שמתאימות לילדים כדי שימלאו את זמנם בזמן המבגורים מאריכים בשיחות סביב שולחן האוכל.
שקלו להקדים את ארוחת הילדים לפני זו של המבוגרים על מנת לאפשר לעצמכם להתפנות לאוכל ולאורחים בכיף, בזמן שהילדים כבר שבעים ויכולים לשחק.
אם אפשרי - בקשו מהמשתתפים בחג להתחשב בשעות השינה של הילדים שלכם, ובנו את לו"ז הערב לפי שעת השינה של הילדים. אל תגררו ילד צעיר עד שעות מאוחרות של הערב בלי שינה. זה קשה ומייצר סף תסכול נמוך, שגורר עצבים וריבים.
הלבישו את הילדים בבגדים נוחים ולא רק יפים. במיודח לילדים שסובלים מהפרעה בויסות החושי - בגד לא נוח נורא מתסכל ומקצר את העצבים.
לקריאה מורחבת יותר הכנסו לכתבה המלאה המקורית כאן.
Comentarios