מה הורים יכולים לעשות על מנת לצמצם את הסיכוי שילדם יחווה חרם או חרדה חברתית? - כתבה שלי ב"הארץ"
איור: הגר ורטהים
בטור שיש לי באתר עיתון "הארץ" (שמו "הרהורים וילדים" ואני מזמינה את כולכם להרשם אליו בחינם, אם טרם עשיתם זאת), התפרסמה כתבה חשובה בנוגע לפיתוח מיומנויות חברתיות של ילדים. מצאתי שזה נושא קריטי שמטריד הורים רבים ולכן הוקדש לו טור שלם.
הטור מרחיב על חשיבות פיתוח היכולות החברתיות כבר מגיל צעיר, ומסביר מה הורים יכולים לעשות כדי שזה יקרה.
הנחת היסוד היא שחלק ממה שבונה אושר הוא היכולת להשתלב בהצלחה בחברה. ילד צריך לדעת לעשות זאת. זוהי יכולת מתפתחת שהורים יכולים לקדם אותה אם הם מספיק מודעים לה ומקפידים:
להניח את יסודות התקשורת עם תינוקם הרך כבר בצעירותו (להישיר אליו מבט ולא לפזול לנייד, להגיב להבעות פניו ולהגיב לקולותיו)
לטפח דפוסי תקשורת נעימים בבית שלנו בין המבוגרים בו. ילדים לומדים מזה ומעתיקים ארשת פנים, איטונציה, יכולת המתנה לתור דיבור, יכולת להתפשר וכו'.
להתערב פחות בין ילדים שרבים, ככל שהם גדלים. חשוב לתת לילדים להתמודד עם קונפליקטים ואי הסכמות ביניהם מבלי שההורה יפתור להם בקלות את המצב. אחרת המיומנות לא מתפתחת מספיק.
להדגים לילדים איך אנחנו מתחשבים באחרים ששונים מאיתנו, ומנהיגים תהליכים חברתיים חיוביים במקום להצטרף לחרמות.
לגנות התנהגות מחרימה שילדינו עשוי להיות מעורב בה, ובמקביל, יחד עם עוד מבוגרים (הורים אחרםי, מורים) - לטפח בקרב הקורבן (המוחרם) את יכולותיו החברתיות. אסור לשכוח שבמקרים רבים הילד המוחרם הוא ילד שצריך עזרה בטיפול מיומנויות חברתיות שהוא חלש בהן. כעס וענישת הילדים המחרימים היא לא פתרון מקיף מספיק כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בקרב הילד המנודה.
לחזק את חוזקותיו של הילד שלנו, לעודד אותו לשכלל את כישוריו, להזכיר לו במה הוא טוב כדי שברגעי משבר הוא יתחזק בזכות נקודות זכות אלה.
לטפח ערוץ תקשורת פתוח עם ילדינו על מנת שיוכלו לשתף אותנו בכל משבר חברתי או התלבטות שהם חווים.
הכתבה המקורית מרחיבה את כל אלה ומעשירה בכלים פרקטיים שכדאי לקרוא. לחצו כאן
Comentarios