בשנים האחרונות נוצרה תופעה חדשה בקרב הורים לילדים בגיל הרך, במיוחד אלה שעומדים לעלות לגן עירייה - לחץ סביב גמילה מחיתולים. האבסורד הוא שלחץ הוא הגורם מספר אחת לעכבות בגמילה. כך שמירוב רצון לזרז את הילדים להיגמל - יורים ברגל לתהליך הכ"כ רגיש הזה. אז מה עושים?
כתבה שלי בנושא הזה עלתה לאתר עיתון "הארץ", בטור הקבוע שיש לי שם "הרהורים וילדים". אני מסבירה שם מה דורשת גמילה מחיתולים מילדים, בהיבט הרגשי, זה שפחות מדובר בד"כ. חשוב לזכרו שזהו לא תהליך פיזיולוגי בלבד, אלא הוא גם חברתי ורגשי, חינוכי והתפתחותי. הוא מורכב וצריך להיות פנויים לו ובשלים אליו.
אני שומעת לא פעם מאנשים שלועדים למונח "בשלות" כשמדובר בילדים. אותי זה לא מצחיק. אכן ילדים צריכים להגיע בשלים לתהליכי התבגרות, וגמילה מחיתולים הוא אחד מאבני הדרך בדרכם להתבגר. בדיור כמו שאנחנו המבוגרים צועדים בחיינו לקראת שלבים משמעותיים, ומוטב אם נגיע אליהם בשלים לדבר. כשלא כך קורה - קשה לנו יותר.
חשוב להבין שכיום גני עירייה ומועצה מקבלים אליהם ילדים לקראת גיל 3 ומבינים שלא כולם יגיעו באותו שלב של גמילה מחיתולים. יהיו ילדים שלא לגמרי נפרדו מהחיתוך, עדין יפספסו במכנסיים, יחששו לעשות קקי באסלה, ןייצרו עצירויות יזומות. הם לא עושים זאת בזדון, זה קורה להם בגלל כל מיני סיבות, רובן רגשיות. לא צריך להילחץ מזה. צריך להבין את זה ולהגיב לזה בחכמה ובסבלנות.
בכתבה אני מסבירה איך לעזור לילדים להתקדם בתהליך הגמילה, איך לא להאיץ בהם מחד, אך גם לא לוותר להם מאידך.
חופשות הן זמן טוב להתחיל להתנסות בבילוי ללא חיתול כי זמן בבית, בסביבה האינטימית, עם שירותים זמינים ומבוגר זמין - עשויים להביא יותר סיכויי הצלחה. אבל אם הילד לא בשל למרות שבלוח השנה יש חופשה - לא מתחילים.
בכתבה המלאה בעיתון "הארץ" אפשר לקרוא את כל מה שכתבתי בנושא, כולל כלים ודוגמאות עם הצעות למה כן לעשות ומה לא. הכניסה לטור שלי היא בחינם ולא דורשת תשלום למנוי לעיתון (אם הדפדפן של גוגל כרום עושה לכם בעיות נסו להיכנס מדפדפן אחר).
