ילדים חושבים אחרת מאיתנו, וכשמנהלים איתם שיחה צריך לזכור את זה. איך מעבירים לילדים מסר מורכב בצורה ברורה? איך מעודדים אותם לשתף בשיחה? ובאיזה מילים להשתמש? הכל בכתבה שלי שעלתה ל"הארץ".
בטור הקבוע שלי "הרהורים וילדים" (שהוא כבר בערך בן 4) באתר עיתון "הארץ" אני מעלה מדי פעם כתבות בנוגע לחינוך, הורות ופדגוגיה. הכל סביב הגיל הרך וכל כך משמעותי.
הפעם בחרתי להתמקד בסמנטיקה ובשפה שמאפיינת ילדים צעירים, בהשוואה לשל מבוגרים.
נתקלתי בפוסט בפייסבוק (של הקבוצה "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם"), שהיה מאוד מתוק ומשעשע, אבל הוא בעיקר הזכיר לי את ההבדל המהותיבצורת החשיבה של ילדים - מאוד פשוטה וויזואלית. אנחנו, המבוגרים, הרבה פעמים משתמשים בדימויים ואנלוגיות בשיחה, כאלה שילדים מפרשים פשוטו כמשמעו.
זהו רק אחד מהפערים שיש בין האופן בו ילדים תופסים מילים, לבין מבוגר.
בכתבה המלאה אני מסבירה ומדגימה באיזה סוגי משפטים כדאי להשתמש אם אנחנו רוצים לעודד ילדים לשתף אותנו במה שעבר עליהם היום בגן/בביה"ס, איזה סוג של שאלות לשאול ומה פחות, אי לתווך להם נושאים מורכבים כמו מוות של איש/בע"ח יקר, וכו'.
הכל מתבסס על השפה והמילים שמרכיבות אותה בהתאם לגיל.
אני מוכרחה להזכיר כאן שוב, את הכלל הרלוונטי בכל שיחה עם ילד או מבוגר : הישירו מבט והוציאו את הראש מהסמארטפון כשאתם רוצים לזכות בקשה של הפרטנר. ילדים מרגישים היטב מתי אתם לא במאת איתם, מתי אתם פוזלים למסך כדי לבדוק אם קפצה הודעה בווטסאפ או במייל, ומתי אתם מדברים במקביל עם עוד מבוגר מעל הראש שלהם. הימנעו מכל אלה כשאתם רוצים לטפח תקשורת טובה עם הילדים.
דוגמאות ונימוקים מעניינים בכתבה המלאה ב"הארץ", הנה לינק אליה
Comments