"גבורה" הפכה לנושא מאוד דומיננטי בחיינו לאור הנסיבות בישראל לאחרונה. מה זה אומר לילדים בגיל הרך? ולמה חשוב לתווך את המילה הזו בצורה נכונה?
בכתבה אחרת שלי לא מזמן הסברתי איך ילדים תרגמים מושגים מופשטים. "גבורה" היא ערך מופשט, שתרגומו עבור ילדים עשוי להיות קיצוני (דיכוטומי) אם לא נתווך להם אותו נכון. מירוב עצמה, שנלווית למילה הזו, ומירוב דוגמאות על גיבוריםבעיר בהקשר של המלחמה - ילדים עלולים לחשוב שמצופה מהם לא לפחד לעולם, לא לבכות ולא להסס, על מנת להיחשב גיבורים. זוהי דרישה כמובן כמעט לא אנושית, ומלחיצה.
כדי לשמור על נפש בריאה, וכדי לטפח בקרבנו גיבורים אנושיים - חשוב שנתווך לילדים בצורה נכונה ומדויקת מה זה גיבור.
כתבה שלמה שלי על הנושא הזה עלתה ל"הארץ", לטור שלי "הרהורים וילדים". הטור עוסק בסוגיות שמעניינות הורים ואנשי חינוך - כולן סביב הגיל הרך, בו אני מדריכה הורים וגננות.
אני מזמינה אתכם ללחוץ כאן ולקרוא את הכתבה המלאה.
אני מסבירה שם מה ההבדל בין לא לפחד כלל, לבין לכבוש פחד קיים,
ואני מדגימה שם באיזה מקרים בחיי היומיום אפשר לשזור את המילה "גיבור/ה" כדי שילדים יבינו שהם בעצמם גיבורים קטנים.
החיילים והמפקדים הגיבורים שלנו, כובשים כל יום מחדש את פחדיהם, ובוחרים להתגבר עליהם. הם לא לא מפחדים. הם מפחדים, ומתגברים. זה אנושי.
כך גם אנחנו ברגעים קטנים וגדולים בחיים שלנו. על זה צריך לדבר ואת זה צריך להעצים.
בתפילה לימים שקטים יותר, ושכל גיבורינו החטופים והחיילים - ישובו הביתה בשלום.
