לפני הקיץ גם אצל ילדים יש אווירת סוף קורס. איך נמנע ממנה?

לקראת סוף שנת הלימודים יש תחושה שאנחנו מאבדים שליטה על הילדים, והם בודקים גבולות. כמנהלת פדגוגית של תכנית במשרד החינוך וגם כמדריכת הורים חשוב לי להתייחס לתופעה, לנסות להסביר אותה וגם להציע דרכים להתמודד / הארץ - נופר זנזורי - הרהורים וילדים.

ריגרסיה בהתנהגות, חוצפה, בדיקת גבולות, בעיות משמעת, חוסר שיתוף פעולה - מאפיינים את חודשים מאי ויוני כמעט בכל שנה בגן הילדים ובבית.

כתבה מלאה שלי עלתה ב"הארץ" בנושא הזה, בטור שלי "הרהורים וילדים". הנה לינק אליו.

אני מניחה לפניכם כאן תקציר לעיקרי הדברים שכתבתי שם:

למה קשה כ"כ עם הילדים לקראת סוף השנה?

1. חוסר ודאות - ילדים שומעים אותנו מדברים מעל הראש שלהם על הקיץ המתקרב ועל השנה הבאה. הם לא יודעים מתי מתחילה ומסתיימת שנה, ומה יקרה בקיץ. מי ימשיך איתם בגן או בכיתה א', ומי לא. סימני השאלה האלה מלחיצים ועלולים באופן סמוי לעורר התנהגות מרדנית.

2. עייפות החומר - גם הצוות החינוכי בגנים וגם ההורים - עייפים מהשנה כולה בשלב הזה. זה מדבק גם את הילדים.

3. קפיצה התפתחותית קוגניטיבית - אנחנו לא שמים לב אבל הילדים בחודש מאי הם הילדים מחודש ספטמבר בתופסת כמעט 10 חודשים. הצרכים שלהם משתנים ורמות העניין שלהם בגירויים הקיימים - מאתגרות. אם משעמם להם מדי והמבוגרים שסביבם לא יודעים להתאים את עצמם לשלב ההתפתחותי המתקדם - עלולות להתחיל התנהגויות מפריעות שמקורן בשיעמום או חוסר אתגר.

4. שבירת שגרה - רצף החגים עונה 2 (לא חגי תשרי, אלא החגים שביב בפסח - פורים, פסח, יום העצמאות, ימי הזיכרון ולג בעומר) הם יציאה משיגרה. כשאין עקביות ילדים נוטים להרגיש ש"בעל הבית השתגע" והכל מותר. זו אחת הסיבות לתחושת החופש המוקדמת שיש עוד לפני שיצאנו לקיץ.

5. קורונה - אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו בשנתיים של אירועים שוברי שגרה ואף מלחיצים. הילדים גדלו לתוך זה ועדיין מתמודדים עם אדוות התופעה.

מה עושים?

1. שמרו על הילדים עסוקים בתכנים מעניינים שמתאימים לקרמת ההתפתחות שלהם ולתחומי העניין שלהם.

2. נהלו "מעברים" בצורה מתוכננת. מעברים הם אזורי הזמן במהלך היום שלא קורה בהם משהו מוגדר. הם מעבר לפעילות אחרת. ברווח הזה ילדים נוטים לצאת מהקווים. הגדירו להם מה מותר ומה אסור לעשות בכל שלב, גם בהמתנה לפעילות/שלב הבא ביום.

3. סדר יום - גם בסוף שנת הלימודים חשוב שיהיה סדר בגן. גם בחופש הגדול כדאי שיהיה לו"ז כלשהו בבית שהוא פחות או יותר קבוע. בתוכו הפעילויות משתנות ויש גמישות אבל חשובה המסגרת. כשילד מרגיש "מנוהל" הוא לרוב חש גם ביטחון ופחות מתנגד.

4. שדרו ביטחון לגבי השנה הבאה. יש ילדים שנלחצים מהדיבורים שהם שומעים על המעבר לכיתה א' או לגן חדש. צמצמו שיחות כבדות כאלה לידם, ותווכו להם שיש תכנית לחופש הגדול וגם למה שקורה אחריו

5. אפשרו חופש בתוך גבולות - אני תמיד אומרת לכם את זה ומזכירה כאן שוב. גבולות לבד או חופש לבד הם בעייתיים. כשהשניים מאוזנים זה בריא. התמידו בתגובותיכם בעת חציית גבול שקבעתם, כדי לא לבלבל את הילדים וכדי שלמילה שלכם יש תוקף (דוגמא: אם חשוב לי סדר אז לא אגיש משחק נוסף עד שהקודם לא יאסף מהרצפה). לצד זה אפשרו לילדים חופש בחירה איפה שאפשר ומקובל עליכם.

6. תנו לגיטימציה לכל רגש אבל לא לכל התנהגות - "אני מבינה שאתה ממש כועס" / "אני רואה שנעלבת ממנה" / "אני חושבת שאת מקנאה" - אלה משפטים שחשוב לומר. אחריהם יבוא הגבול שמבהיר מה אסור/מותר לעשות בעקבות הרגש הזה.

הכתבה המלאה מפרטת יותר כל סעיף כזה ואני מאוד ממליצה לקרוא אותה כאן .

לכל שאלה שקשורה בחינוך הילדים ובבניית יחסים איתם- כתבו לי הודעה כאן באתר ונשוחח