"לא צריך לפחד" הוא משפט לא טוב להגיד לילד מפוחד. אז מה כן?

כמעט כל הילדים פוחדים בשלב כלשהו ממשהו - מפלצות, חושך, ליצנים, ובימים טרופים אלה נוסף להם גם הפחד הביטחוני. מרוב רצון להרחיק מהם את המחשבות המפחידות, הורים נוטים לדחוק את הפחדים באמצעות משפטים לא מועילים. כך תעשו זאת נכון

כתבה שעלתה ב"הארץ" - לינק אליה כאן




" [...] ממרום שנותיכם אתם מבינים מה הוא גורם מאיים שיש להיזהר מפניו ומה לא. ילדים צעירים טרם מפרידים בין אלה ובין גורמים שהדמיון שלהם מייצר. כבדו את הפער הזה ואל תלעגו להם, כי כשאתם מדברים דברי תוכחה ופונים להיגיון של ילדיכם אתם למעשה מייצרים אצלם פרדוקס - הם מבינים מדוע נדרש מהם לא לפחד, אבל לא יכולים אחרת. הם מאמינים בכל ליבם שיש דרקון בלתי נראה בתיק שלהם, ואיש לא יוכל להוכיח להם אחרת. כל פקפוק באמיתה הזו משאיר אותם מתוסכלים וחסרי אונים. לכן קבלו את הפחד בהבנה. באשר לפחדים מוחשיים יותר, כמו פחד מקולות "צבע אדום" והנהירה למקלטים - על אחת כמה וכמה חשוב לא להתכחש לנסיבות המבהילות (אם כי רצוי בהחלט להשרות אווירה נינוחה כדי להתגבר עליהן) [...]"


"[...] אם הילד מפחד מההליכה לממ"ד, אפשר לשאול אותו מה בדיוק מפחיד אותו בפעולה הזו. אם זה קול האזעקה אפשר לדבר על רעיונות לסבול ממנה פחות (אוזניות עם שיר כיפי, למשל, או לאטום אוזניים חזק חזק), לא לפני שנסכים איתו שהיא אכן מטרידה אבל יעילה - כי היא מסמנת לנו ללכת לחדר מוגן. שימו לב - לרוב, ילדים בגיל הרך לא יתארו לכם שהם פוחדים למות, כי הם לא מבינים עדיין מה זה אומר להיות מת. הם כן יפחדו מהפחד שלנו. לכן היו ערים לאופן שבו אתם מתווכים להם את המתרחש. הם מפרשים אירועים דרכינו. [...]"

הכתבה המלאה והטיפים להתמודדות עם המצב : כאן