• נופר לוטווין- הארץ

למה ילדים שואלים הרבה שאלות, ומה כדאי לענות להם?


ילד שמחפש תשובה ונותר ללא מענה - ימציא לעצמו הסבר דמיוני, שעשוי להיות קשה בהרבה מהאמת. אז איך מתווכים מצבים מורכבים לילדים סקרנים, ומה הגבול לכמות המידע שכדאי לנדב להם?

לכתבה המלאה בגירסתה המקורית, כפי שעלתה בעיתון "הארץ"



"איך עושים תינוקות?", "גם את תמותי כמו סבתא?", "מה זה פיגוע?" , "למה סבא לא גר עם סבתא?" שאלות בסגנון הזה נשאלות בהרבה בתים ע"י ילדים , ומעמידות את ההורים אילמים ממבוכה. מה צריך לענות להם ומתי הם יפסיקו לשאול כ"כ הרבה שאלות.


למה זה קורה?

ככל שילדים גדלים הם נחשפים ליותר ויותר מצבים, כשבמקביל היכולות הקוגנטיביות שלהם משתכללות. זה אומר שעם הזמן, הם מסוגלים להבין סיטואציות מורכבות אשר קודם לכן לא היו מאד משמעותיות עבורם. לאט לאט ילד לומד את הקשר שיש בין סיבה לתוצאה ובין רגש לתגובה, ולכן יחפש הסבר להרבה אירועים שפעם לא חשב עליהם לעומק.

פעוט בן שנתיים יכול לצפות בגשם שיורד מן השמיים ולהנות מהמראה בלי יותר מדי שאלות. אבל בן 3 או 4 עשוי לשאול מניין מגיעים המים לשמיים ולמה הם מטפטפים עלינו דווקא עכשיו. באופן דומה, פעוט שהוריו מתגרשים יקבל זאת ודאי כעובדה מוגמרת ולא ישאל שאלות, בניגוד לאחיו בן ה-5 שיתהה מדוע הם הפסיקו לאהוב ומה גרם להם להיפרד.


צריך להבין שהרצון הזה לחפש הסברים הוא טבעי. בני אדם ובעיקר ילדים בד"כ לא נינוחים מול קונפליקטים. אנחנו מעדיפים שדברים יהיו ברורים לנו- לדעת למה קורה כל דבר, מה נכון, מה אסור ומי צודק. לכן, כשנתקלים במציאות שלא מתיישבת עם הידע שיש לנו בראש, אנחנו מנסים בכל דרך להסביר אותה. הדרך הקלה לעשות זאת בגיל הרך היא שאילת שאלות (זה בין היתר מה שמסביר את גיל ה"למה?").


כשילד שואל שאלות בנושא משמעותי שמטריד אותו חשוב מאד לענות לו תשובות שיניחו את דעתו לפחות לאותה העת. אחרת, כדי לאזן את הדיסוננס שמתעורר בו בגלל חוסר הידע, הוא עלול להמציא תשובה מהדמיון. והיא עשויה להיות גרועה בהרבה מהאמת הקשה.

אנחנו לא רוצים בזה.


היה פעם אבא שהתייעץ איתי איך לספר לבנו על מות סבתו. הוא היסס אם בכלל לדבר על זה או לחכות שהילד יבין לבד. בעודו מתלבט שמע את הילד משוחח עם חבריו בגינה, שאמרו לו: "סבתא שלך מתה. עכשיו יש לה קרניים והיא בעננים עם כל מיני מפלצות".

תפקיד המבוגר לעזור לילדים להבין את המצבים שמעסיקים אותם ולא לברוח מהדיון עליהם.

כשמבוגר מתפתל נוכח שאלה של ילד ומתחמק מלענות עליה זה משדר לילד מצוקה ובעקבותיה הוא עשוי לתהות "בטח התשובה כ"כ רעה שמפחדים להגיד לי אותה, מעניין מה זה יכול להיות".


מה עונים וכמה מידע צריך לנדב לילד בגיל הרך?


מה שהילד שואל הוא בשל לשמוע

היצמדו לכלל הזה ושימו לב לא לתרום מידע מיותר לשיחה, אם הילד לא חתר לשם מיוזמתו.

דוגמא: "איך נכנס לך תינוק לבטן?", אין צורך לתאר איך מבצעים יחסי מין ממש, אבל חשוב להתייחס לשאלה באופן ענייני. תשובה מתאימה לגיל הרך יכולה להיות: "אבא ואני אהבנו מאד מאד חזק והתקרבנו מאד, ואז נהיה לי בתוך הגוף עובר קטן. שם הוא יגדל עד שהוא יהפוך יום אחד לתינוק אדם". אם הילד ימשיך וישאל עוד שאלות נענה לו בהתאם לעומק ולסקרנות שהוא מגלה בנושא, אבל יש סיכוי גדול שתשובה זו תספק אותו והוא לא יצטרך הסבר טכני לתהליך.

אפשר גם להשיב בשאלה, וכך לבדוק מה הוא חושב. משם קחו את השיח הלאה.


התאימו את השיח לגיל השואל. קחו בחשבון את האינטונציה, סוג המטפאורות, וסוג המידע שנמסר.


דעו שבהדרכת הורים קצרה אפשר להתכונן לשיח עם ילד בנושא שהוא עתיד לשאול עליו בקרוב, או כבר מרבה להתעניין בו, וכך לגשת לזה בביטחון.



אל תדברו באופן אבסטרקטי מדי כי ילדים חושבים קונקרטית. תארו את הדברים בצורה הכי מוחשית ופשוטה שאפשר, ושקרובה למציאות חייהם. ככה הם יוכלו להבין באמת משהו מהתשובה. תשובות מלאות אנלוגיות וסימבולים רק יבלבלו יותר את הילד.


היצמדו לאמת ככל שניתן. אפשר לעדן אותה בהתאם לגיל אבל רצוי לא לשקר. זה חשוב כי ילד עשוי לשמוע חלקים מן האמת מהסביבה בה הוא חי, ואז יווצרו אצלו פערי מידע שיבלבלו אותו.


אם ילד מגלה התעניינות יתרה ומטרידה בנושא מסויים זה מדליק אור אדום. חשוב לשים לב למצבי מצוקה ולשקול התערבות מקצועית בהתאם.


ככלל, סמכו על חוסנם של ילדים. הם מסוגלים להתמודד עם הרבה יותר אמיתות מכפי שנדמה לכם. טעות נפוצה של הורים היא להסתיר מילדם את האמת הכואבת לגבי כל מיני מצבים מורכבים בחיים במטרה לגונן עליו. העניין הוא שבכך לפעמים עושים לו יותר נזק מתועלת. התייחסות כנה לשאלה תשדר לו שהוא לגמרי מסוגל להתמודד עם התשובה לה. לצד זה כמובן היו רגישים ומדודים. זכרו שיש חשיבות רבה לאופן בו אנחנו משיבים לילד ולכן כדאי לחשוב על זה לפני שפולטים תשובות ספונטניות בעלות השלכות. אפשר וכדאי לתרגל זאת בליווי מקצועי.

אם עד עכשיו פעלתם על טייס אוטומטי זה לא כי אתם לא יכולים אחרת, אלא כי לא עצרתם לתת על זה מספיק את הדעת.


#עיתוןהארץ #הארץ #ילדים #יחסים #משפחה #הורות #גן #חינוך #סקרנות #טמפרמנט #הגילהרך #מוות

מדריכת הורים מומלצת בטלפון

כל המוצג באתר הוא בגדר המלצה ובאחריות הקורא בלבד. אין זה תחליף להתייעצות מקצועית ו/או לטיפול רפואי. 

החומרים המתפרסמים באתר בלעדיים לנופר לוטווין. אין לעשות שימוש בכתוב החורג מכללי זכויות היוצרים והקניין הרוחני. כל העתקה/שכפול/העברה/הפצה/עריכה של החומר ללא אישור מהיוצרים אסורה בהחלט