הלוואי והילדים הרכים שלנו היו יודעים להודיע מתי הוא הזמן האידיאלי עבור גופם לישון. יש תינוקות שכן נרדמים בעצמם בקלות יחסית כשגופם דורש זאת, וגם מקיצים כששבעו מכך. אבל הרבה מהם לא. מכיוון שכך- התפקיד של ההורים לאתר את המועד הנכון להזמין אותם לישון, ולוודא שמשך השינה מספיק להם. כל זה רלוונטי לשנת הלילה, ולתנומות היום באותה מידת חשיבות.
אני מאמינה שהן בלילה והן ביום- תנומה היא דבר שכדאי וצריך לעשות בצורה יזומה, ולא לחכות שתתרחש מעצמה. אם חיכינו שכך יקרה- יש סיכוי שנפספס את חלון השינה ואז ההשלכות הן קשות.
לפני שאסביר מה הוא חלון שינה, אני רוצה להתייחס לאמונה שרווחת לאחרונה בקרב הרבה הורים – האמונה שלא צריך להתערב בהרגלי השינה של תינוקות, והם ידעו בעצמם איך וכמה לישון. אלה הגורסים כך באופן קיצוני מאמינים שהילד צריך להכתיב את קצב, אופן ותדירות התנומות שלו החל מיום היוולדו.
אני מכבדת את הדעה הזו ולחלק ממנה גם יכולה להתחבר. בשונה מיועצות שינה רבות אחרות- אני דווקא מאד דוגלת בזרימה עם הילד והקשבה זהירה לצרכים שלו. תינוקות הם לא עם אחיד שכל פרטיו זהים זה לזה ומאד יתכן שתינוק אחד זקוק לפחות שעות שינה מתינוק אחר.
יחד עם זאת, אני לא חושבת שתינוק נולד עם יכולות וידע כיצד להשכיב עצמו לישון. נסכים שאין ביכולתו של יילוד לשלוט על רמת האור בחדר בו הוא נמצא. אין ביכולתו לקבוע בכלל באיזה חלל להיות, או לקבוע את התנוחה בה הוא נם כי יכולותיו המוטוריות מוגבלות בהתחלה. הוא גם לא יכול ליזום להתכסות, או להשמיע קול מרגיע – דברים שיכולים לעזור לו לישון טוב. מי שכן יכול לעשות זאת הוא ההורה, ומכאן החשיבות בעיניי של לקיחת יוזמה בעזרה לתינוקות לישון, ולישון טוב. לישון כמה שהם צריכים באמת, ולא רק כפי שכתוב בספר.
אז זה נכון ששינה היא טבעית ולא צריך ללמוד לישון. מאידך, נכון גם שעד שנולד- התינוק ידע לישון בתוך הרחם ולא מחוץ לו. זה חדש לו. התנאים שם שונים. לכן להרדם יכול להיות משימה לא קלה (גם מבוגרים רבים לא נרדמים בקלות, למרות שהם "יודעים" הרי לישון). צריך לדעת שיש דרכים לעזור לשינה ולהרדמות טובה יותר בלי לייצר תלות.
"חלון שינה"= הוא פרק הזמן שבו הילד צריך ללכת לישון. לפניו הוא לא ירדם בקלות, וגם אחריו יהיה מאד קשה להרדים אותו, מה גם שהשינה תהיה לא איכותית. ככל שהילד צעיר יותר- יש יותר תנומות, ובהתאמה – יותר חלונות שינה כאלה לאורך היממה.
בחלון הזמן הזה צריך להשכיב את הילד לישון, ולעזור לו להרדם בהתאם לגילו (לתינוק מתחת לגיל 3 חודשים למשל צריך ורצוי לעזור יותר. גופו לא מפריש את הורמון השינה בצורה סדירה והם אינם יודעים להרדים את עצמם בקלות, מה גם שהם סובלים לפעמים מגזים וכו'. ילד גדול יותר רצוי שילמד להרדם לבד. אם יש קושי בביצוע המשימה- התייעצו איתי ואלמד אתכם איך ללמד אותו עם מתן מענה לבכי).
חלונות השינה משתנים מעט מילד לילד, לכן חשובה ההכרות שלך, ההורה, עם ילדך- נסה לזהות מתי הוא נעשה עייף וצריך לישון.
ישנן טבלאות רבות של חלונות שינה לעזר באינטרנט ובספרים , אך יש להשתמש בהן כהמלצה ולא ככזה ראה וקדש. חשוב להכיר את הממוצעים כדי לקבל פרופורציות ולאתר בעיות בשינה או בסדר-היום של הילד, אך עשו זאת תוך הקשבה לילדכם הייחודי. נתקלתי לא אחת באמהות שמתעקשות להשכיב את התינוק לישון בזמן שכתוב בטבלה שמצאו, אך לתינוקות שלהן זה לא התאים במדוייק והם כלל לא היו עייפים. גם זמן העירות חשוב. לא צריך להשכיב ילד לישון בכח אם זה לא הזמן הנכון לכך. מידת גמישות הכרחית בעניין הזה. זכרו שיש ילדים שמתפתחים בקצב אחר, ובהתאמה גם השינה שלהם תואמת לטבלה של גיל מעט מבוגר יותר או מעט יותר צעיר. כדי כן לספק לכם איזשהי אמת מידה, שתעזור לכם לבקר את שינת ילדכם, ולאתר בעיות- ערכתי את עקרי הדברים:
ילוד : רצוי שישן כ-17 שעות ביממה. שעות אלה מחולקות ל 6-7 פרקי שינה לאורך היממה כולה (יום + לילה), כשבינהן זמן ערות של כשעה – שעה וחצי מקסימום. עדיין לא מתגבשת הבחנה בין לילה ליום.
גיל חודשיים: מרבית השינה מתחילה להתרכז לכיוון הלילה. בערך 4 תנומות יום בהפרש של 1.5 שעות עירות בינהן (יכול להיות יותר, יכול להיות פחות). שנת הלילה תוקדם קלות מבעבר.
בן 3 חודשים: כ 3-4 תנומות יום, בהפרשים של כ -1.5-2.5 שעות (שנת הבוקר תהיה בד"כ כבר אחרי 1-1.5 שעות מהלילה. שאר תנומות היום במרווחים יותר גדולים מעט). שימו לב- בגיל זה השעון הביולוגי מתחיל להסתדר והגוף לומד להבדיל בין יום וליל.
בן 4 חודשים ואפילו קצת קודם: קפיצת גדילה משמעותית שעלולה לשבש את הסדר בשינה. 3-4 תנומות יום.
בן 5 חודשים: התינוק יכול להחזיק יותר זמן ער בין תנומות היום המרכזיות. הוא עדיין זקוק לכ- 3 תנומות יום שיסתכמו לכ-5 שעות.
בן 6-8 חודשים: כ-3 תנומות יום. שנת הצהריים תתקצר. שאר 11 שעות השינה של היממה יהיו בלילה.
בן כ- 9 חודשים עד שנה : 2-3 תנומות יום. עדיין 3 שעות שינה ביום במצטבר, ועיקר השינה היא בלילה.
בן שנה- שנה וחצי: כ-2 תנומות יום של כשעה כל אחת, או אחת מאוחרת יותר של שעתיים.
בן שנה וחצי- שנתיים: נותרת תנומת יום אחת של כשעה-שעתיים.
בן 2-3: ישן כשעה וחצי בצהריים + כ 11 שעות בלילה.
בן 3.5 + ועד כיתה א' : כ- 11 שעות שינה ביממה, לרוב בלי שנ"צ.
גיל 6-13: כדאי לישון כ- 10 שעות בלילה.
הערה חשובה: לאחרונה פורסמו הנחיות שמתייחסות גם לעודף שעות שינה. שימו לב שגם ריבוי שעות שינה יכול להצביע על בעיה ולא רק מחסור בהן. אם יש ספק לכאן או לכאן- עדיף להתייעץ.
ילדים רבים מסגלים הרגלי שינה שפוגעים באיכותה ובאיכות החיים של הוריהם. בכך נמנות, בין היתר, ההתנהגויות הבאות – הרדמות רק על הידיים עד גיל מאוחר, תלות באביזר או טקס מסויים, יציאות תדירות מהמיטה, בכיבמהלך הלילה, מעבר למיטת ההורים (אלא אם כן ההורים מעוניינים בכך ואז זה לא מהווה קושי לאף אחד. יש להקפיד על כללי זהירות ומניעת מוות בעריסה ו/או חנק במקרים של לינה משותפת). זאת ועוד- הרגל לאכול לשתות מבקבוק/לינוק כדי להרדם, הרדמות רק בזמן הנקה, וכיוצא באלה.
דעו שאפשר לנתק את התלות הזו מבלי לייצר חסך אצל הילד, אם עושים זאת נכון, ובהקשבה לילד תוך מתן מענה לבכי.
כל המידע הזה הוא תמצית של חומר רב, שלא כולו מובא כאן. בהתייחסותכם לזמני השינה, אורכה ואיכותה, חשוב לקחת בחשבון פרמטרים רבים. כדי למצוא את המתכונת האידיאלית עבור תינוקכם, אם יש ספק, או אם יש קושי- כדאי להיוועץ בגורם מקצועי. כתבו לי לייעוץ.
זכרו שהיכולת להרדם עצמאית ובנחת היא מתנה לחיים ולכן שווה להשקיע מחשבה בעניין הזה ולהתערב במידת הצורך. שימו לב לשעות, ובמקביל גם לצרכי הילד. אם עד עכשיו פעלתם על טייס אוטומטי זה לא כי אתם לא יכולים אחרת אלא כי לא נתתם על זה מספיק את הדעת.
