Image by Kelly Sikkema
Educational approach_300x.png

כתבות ומאמרים

Babys_1_300x.png
pedagogy_1_300x.png
parents_300x.png
Diapers_1_300x.png
Sleep_1_300x.png

רבתם עם ההורים בלי סוף בגיל ההתבגרות? זה לא חייב לקרות עם הילדים שלכם

זהו גיל מרגש אך גם מאתגר, ודאי בתקופה בה הזירה החברתית היא בחלקה וירטואלית. הנה שלוש דרכים להחזיר את השליטה לידיכם - מבלי לפגוע בעצמאות של המתבגרים או בקשר שלכם איתם


הכתבה המקורית והמלאה עלתה ב"הארץ" בטור הקבוע שלי "הרהורים וילדים". הנה לינק לשם

הקהל הקבוע שלי הוא ילדים בגיל הרך, ומבוגרים שמגדלים/מחנכים אותם - הורים, גננות, מורים.

אבל השבוע הוצאתי כתבה על מתבגרים.

מה יותר קשוח להורים? הגיל הרך או הגיל ה"קשה"?

בעידן של היום, העשיר בפיתויים, ועתיר הסכנות הבלתי מסוננות ברשת - איך מאפשרים לנערים/ות את העצמאות שהם משוועים לה, מבלי לוותר על ההשגחה על שלומם?

____________________________ כמה מכם היו רוצים לחזור לגיל ההתבגרות? אני מניחה שלא הרבה. זה אמנם גיל מרגש וסוער, אך גם גיל מורכב ומאתגר - להורים ולמתבגרים. תיזכרו רגע בימי החטיבה שלכם; במסגרת חוויות חדשות ומטלטלות הייתם חשופים להמון ביקורת עצמית וחברתית: מה יחשבו עליכם, מה יגידו ואיך נתפסתם בעיני קבוצת השווים לכם, כלומר שאר החברים בבית הספר.


גם אתם התעסקתם אז רבות בנראות, בסגנון, בהגדרות ובחיפוש. רציתם להתנתק מההורים ולהרגיש עצמאיים, אך למעשה עדיין הייתם תלויים בהם. הפרדוקס הזה יצר כעסים בלתי נשלטים, ופעמים רבות גם גרר תוקפנות או חוצפה כלפי הסביבה. לצד הריגושים שמביא איתו הגיל הזה - הוא גם מתסכל ומבלבל.


כך בדיוק, גם ילדיכם המתבגרים חווים דבר דומה - ואף בעוצמות שלא הכרתם אז. אך בניגוד להורים שלכם, שאולי לא ידעו איך להכיל את מצבי הרוח שלכם ולא ממש היוו עבורכם סוכני חיברות או אוזן קשבת, לכם יש הזדמנות לעזור לילדיכם לעבור את התקופה הזו בשלום, ואף לצאת ממנה מחוזקים ביחד.


בימינו, הזירה החברתית היא בחלקה הגדול וירטואלית, מה שמגביל משמעותית את יכולת הבקרה. המידור הזה מלחיץ, כיוון שהורים נותרים פעמים רבות בלי תשובות. הם אינם יודעים עם מי המתבגר או המתבגרת שלהם מבלים בכל רגע נתון, עם אילו מצבים הם מתמודדים, לאילו סכנות הם חשופים ברשת ואילו פיתויים הם עלולים לא להדוף.


הורים מוטרדים בשאלות האלה כל הזמן: עד כמה הלחץ החברתי מניע את הבן שלי, באילו סיטואציות הבת שלי עלולה לפעול מתוך כניעה, עם מי הם התרועעו אחרי הבילוי, באילו חומרים הם נגעו, האם הם מצליחים לשמר בחוץ את הערכים עליהם גדלו בבית, ובפשטות - האם הילדים שלי בסדר?


הבעיה היא, שהילדים שלכם כבר לא בגן או בבית הספר היסודי. הם כבר גדולים ויכולת השליטה שלכם בחייהם קטנה. זהו תהליך טבעי והגיוני כי הם משתוקקים לעצמאות, ואתם רוצים לתת להם אותה. מצד שני, הם עוד לא מבוגרים לגמרי כדי שתוכלו לשחרר כל אחריות מהם. והאמת היא, שאתם גם לא צריכים לעשות זאת בבת אחת.


בשלב הביניים בדרך להתבגרות מלאה, מותר וצריך להישאר בהשגחה הורית מסוימת. ממש כמו ילדים בגיל הרך שזקוקים למבוגר אחראי שישמור עליהם - גם מתבגרים זקוקים למישהו שישמור עליהם - עד שבתוכם יגדל ויתפתח "מבוגר אחראי" שלא זקוק יותר לגבולות חיצוניים. להרתעה שלכם, במינון נכון ומאוזן, יש ערך בריא בבניית הקול הפנימי של המתבגרת או המתבגר - שמייצג מוסר וערכים עליהם גדלו בבית.


על מנת לגבש את הקול הפנימי הזה, בהתחלה הם זקוקים לחוקים ו"שיטור" חיצוני דומיננטיים. לאט-לאט הצורך בשיטור יפחת כיוון שבתוכם כבר מתפתח סופר-אגו שמייצג את מה שאסור ומותר, מקובל יותר או פחות. אולם עד אז ועל מנת שהקול הפנימי יתעצב כראוי, חשוב שלהורים תהיה מידת מעורבות והשגחה בחייו של המתבגר או המתבגרת, תוך כיבוד הפרטיות שלהם, עד כמה שניתן. הנה שלושה כלים שיעזרו לכם בתהליך.


לא לאיים. לשתף


במקום לכעוס ולצעוק עליהם כאשר הם חוזרים מאוחר או מסתגרים בחדר מול המסך כל היום, שקפו להם את דאגותיכם והסבירו מדוע אתם לא רגועים. חשפו בפניהם את הסכנות הטמונות בשיטוט בחוץ באמצע הלילה, הסבירו להם על מתחזים וניצול קטינים ברשת החברתית ובזירת משחקי המחשב.


מתוך מקום שפונה אל הרציונל שלהם, חשבו ביחד איתם על אמצעים להפחתת הדאגה שלכם ועל יצירת "סביבה בטוחה" עבורם, תוך שמירה על עצמאות מידתית. למשל, אפליקציות מעקב שיותקנו בהסכמתם בטלפון שלהם, והסבירו שזה רק לצורך השגחה ובלי פגיעה בפרטיותם המינימלית.



אל תרדו עליהם, רדו אל העם


הציגו למתבגרים אמפתיה והזדהות בחייהם. תראו להם שאתם מודעים לקשיים ולפיתויים שישנם מסביב, ושאתם מכירים בקיומם. לצד אחריות הורית, גלו בקיאות בעולמם. הדבר הזה יכול לייצר קרבה וגם הזמנה לשיתוף מצדם.


כך, אתם יכולים להגיד להם שאתם יודעים שבגיל הזה מתחילים לשתות אלכוהול, ושחשוב לכם שהם יכירו את הנזקים ששתייה מרובה עלולה לגרום. קראו על הנושא ביחד, וגם כאן - אתם מוזמנים להציע דרכים ופתרונות להפחתת הדאגה שלכם ושמירה על העצמאות שלהם.


אל תתנו למבוכה לנהל אתכם


לפי מחקרים, בני נוער נחשפים לפורנו לפני גיל 13. אם מתוך מבוכה עצמית שלכם לא תדברו איתם על זה, הם עלולים לעבד את מה שהם רואים בצורה שגויה שתפגע בהם כעת ובהמשך חייהם. הורים חייבים לתווך לילדים את הנושא ולהסביר להם מהי מיניות מיטיבה ואינטימיות נעימה. עליכם להציף את הנושא ולעמוד על ההבדלים בין מה שרואים על המסך לבין החיים האמיתיים, הלא-מבויימים. חינוך מיני הוא לא נושא שצריך להיות מוקצה, התגברו על הבושה ומצאו את הדרך הנוחה לכם לדבר עליו. ככל שתהיו פתוחים איתם בגיל מוקדם יותר, כך יהיה לכם קל יותר לעשות זאת בהמשך.


אתם לא צריכים בהכרח להיות חברים שלהם על מנת שהם ישתפו אתכם פעולה. נסו לשמור על איזון בין הדמות ההורית הסמכותית, לבין הדמות ההורית שמדברת אל המתבגר בגובה העיניים. בבסיס היחסים חשוב שיהיו כבוד, שיתוף, אחריות וגבולות. כולם עוברים את הגיל המאתגר הזה, השאלה היא איך אתם רוצים שהילדים שלהם יעברו אותו. אל תפעלו על טייס אוטומטי, אתם יכולים אחרת. רק תנו על זה מספיק את הדעת.

דברו איתי

WhatsApp_Gray_300x.png

עקבו אחריי ברשת החברתית

FB_1_300x.png
Instagram_300x.png