• נופר לוטווין- הארץ

פורים משמח חלק מהילדים, אבל מפחיד הרבה אחרים


מצד אחד תחפושות מעוררות התלהבות, שמחה וצבעוניות ומצד שני מרתיעות הרבה ילדים. פחד מליצן במסיבת יום הולדת, סירוב נחרץ להתחפש ביום פורים או בכי היסטרי בעדלאידע. משהו מאלה וודאי חוויתם כבר עם הילדים, ואם עוד לא - חכו לפורים הקרוב. למה ילדים מפחדים מתחפושות ואיך כדאי לתווך להם את הדבר שאמור להיות למעשה כיף?


כתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" בטור שלי "הרהורים וילדים"


תופעה מוכרת היא שילדים בגיל הרך פוחדים אפילו מתחפושות שאינן רוויות דם ואימה. ליצן חייכני או מסכה של קוף חביב יכולות לעורר בהלה אצל הרבה פעוטות וילדים צעירים בדיוק כמו שמעוררת תחפושת של מפלצת. למעשה, אפילו בלי שום תחפושת ילדים נבהלים לפעמים מויזואליות שהם לא רגילים אליה. ראיתם פעם ילד מפוחד בגלל שהגננת שלו הסתפרה באופן בולט? או ילדה חדורת אימה ממפגש ראשוני עם קשיש בעל שיער שיבה? עצם המפגש עם מראה חריג גורמת לאי נוחות אצל פעוטות והתגובה הטבעית שלהם לזה היא פחד ובהלה. זה קורה בעיקר כשקביעות האובייקט עדיין לא מגובשת אצל הילד. כלומר הוא לא בטוח שמתחת ללוק הזר מסתתר אותו אדם שהוא מכיר, גם אם הוא יראה אותו חובש את המסכה לנגד עיניו! הזהות מיטשטשת בגלל החיצוניות שמתחלפת, וילד צעיר מדי לא מסוגל להנות מהמשחק הזה עדיין. עבורו זה פשוט מבהיל.


באופן פרדוקסלי, אותו טשטוש זהות הוא גם מה שעושה את עניין ההתחפשות לכיפית עבור ילדים אחרים, שבשלים לה.

לכן, אפילו חשוב לשחק במשחקי "כאילו" לא רק בפורים. אפשרו לילדים להתחפש לאורך השנה. צרו ארגז תחפושות שישמש אותם בשעת משחק שגרתי, ואפילו אפשרו להם להגיע מחופשים לגן מדי פעם. בעיניי זה מבורך כל עוד זה לא תדיר או מעורר סמני שאלה גדולים.

בשביל מה להתחפש?

גם אם המטרה המוצהרת של זה היא הנאה, למעשה יש צרכים פסיכולוגיים רבים שהתחפושת ממלאה עבור הילדים. למשל, הרצון לחקור תפקידים מעולם המבוגרים שהילד כ"כ סקרן לגביהם ביום-יום (איך מרגיש שוטר? איך זה להיות בנעליה של המורה? האם רופא הוא איש רע?). כשילד מגלם דמות אחרת יש לו הזדמנות להתמודד עם הרגשות המעורבים שהיא מעוררת אצלו או שהוא משליך עליה, ולכן זו דרך מצויינת לעבד אותן.


דרך התחפושת יכול גם להיווצר חיבור לדמויות לא מציאותיות המאפשרות לילד להחזיק בתכונות ויכולות אשר ביום רגיל אין ברשותו (לעוף, לירוק אש). העמדת הפנים הזו בריאה וכיפית לילד.


התנאי להנות מכל זה הוא להיות מסוגל להבחין בין דמיון למציאות, וגם להפנים שמאחורי המשקפיים המוזרים יש את אותה סבתא, ואם אני מאופר באופן מוזר אני עדיין אני. המסוגלויות האלה מגיעות עם הבשלות, אם כי יש מה לעשות בכדי לעזור לה להגיע כבר קודם:


אל תאיצו בילדים מפוחדים להתחפש, אפילו שהשקעתם את כל מרצכם בתחפושת שלהם לכבוד העדלאידע. זכרו שההמולה שיש בגן ביום פורים, ועודף הגירויים שיש בתהלוכות מעצימים עוד יותר את הפחד, שקיים מילא בקרבם. לכן גלו הבנה ואל תתווכחו על הנושא הזה.


זכרו שלרוב עד גיל שנתיים בערך,ילדים בכלל לא מפיקים הנאה מתחפושת. זה יותר בשבילנו, המבוגרים.

מי שיותר נהנה מזה הוא ההורה שמשקיע ומשוויץ בתוצר. בד"כ הקטנטנים אפילו סובלים כי לא נוח להם. אם בחרתם לחפש אותם בכל זאת- לפחות בחרו בתחפושת נוחה מבד נעים ולא מסורבלת. רצוי גם שתהיה די דומה למציאות, עם איזשהו טוויסט סמלי.


תרגלו לבישה ופשיטה של אותה תחפושת או אביזרים מתוכה בימים שלפני פורים בכדי שהמראה לא יהיה זר להם לחלוטין ביום החג.


דעו שבגילאי 3-4 ללא כל קשר לפורים יש פחדים אופייניים לשלב ההתפתחותי הזה, מה שמקשה עליהם עוד יותר להנות ממנהגי החג. לכן גם לגיל ה"בוגר" הזה גלו סבלנות ואל תפצירו בהם נאומי "אין ממה לפחד". הם חסרי תועלת.


בחרו את התחפוושת יחד עם הילדים

התחפשו יחד איתם כדי להשתתף באווירה השטותית לכאורה. יש משהו צבעוני ושמח בהעמדת-הפנים שהחג מאפשר, והיא בעיניי מכניסה הרבה אור וילדותיות להורות. פעלו ברגישות מול ילד מפוחד אבל אל תימנעו לגמרי ממינהג התחפושות. צרו אווירת "מייק-ביליב" בבית כל השנה. יש בה משהו אופטימי ומאפשר. לצד זה, אל תכריחו ילדים להנות ממה שהם לא בשלים לא עדיין. אם עד עכשיו פעלתם על טייס אוטומטי זה לא כי אתם לא יכולים אחרת, אלא כי לא נתתם על זה מספיק את הדעת. חג שמח!



#פורים #הארץ #עיתוןהארץ #תחפושות #משחק #התפתחות #פחדים

מדריכת הורים מומלצת בטלפון

כל המוצג באתר הוא בגדר המלצה ובאחריות הקורא בלבד. אין זה תחליף להתייעצות מקצועית ו/או לטיפול רפואי. 

החומרים המתפרסמים באתר בלעדיים לנופר לוטווין. אין לעשות שימוש בכתוב החורג מכללי זכויות היוצרים והקניין הרוחני. כל העתקה/שכפול/העברה/הפצה/עריכה של החומר ללא אישור מהיוצרים אסורה בהחלט