• נופר לוטווין- הארץ

זה כמו שאחד מבני הזוג יביא הביתה מאהב/ת ויצפה ממך לחיות עם זה בשלום


ככה בערך מרגיש ילד בכור כשנולד לו אח חדש. האם זו סיבה לרחם עליו ולהתיר גבולות שהוצבו לו קודם? ממש לא. אבל איך מגלים כלפיו חמלה ועוזרים לו להסתגל להיותו אח מבלי ליצור אנרכיה בבית? ומה הבעיה בשימוש התדיר בתואר "ילד גדול"? המדריך להצטרפות תינוק חדש למשפחה:


כתבה שהתפרסמה במקור ב"הארץ", בפינה שלי "הרהורים וילדים"


אח חדש הוא ברכה. אבל יקח קצת זמן עד שהבכור יבין את זה


תארי לך שבעלך מודיע לך מחר: "מאמי, בעוד 3 חודשים תצטרף אלינו למשפחה אישה נוספת. אתן תהיו חברות טובות, ואנחנו נעזור לה להרגיש בבית. את תלמדי אותה כל מה שאת יודעת כי את אישתי הרבה יותר זמן ממנה, והיא עדיין לא מכירה את ההרגלים שלנו". מגיע המועד והיא נכנסת הביתה, בעלך מחבק אותה קרוב לחזה, ושואל "את רוצה ללטף אותה? היא מתוקה מאד".


ככה כנראה מרגיש ילד בכור כשנולד לו אח חדש.

הוא אולי לא מדבר את זה אבל הוא לרוב מתנהג את זה. ואם לא מיד עם הלידה אז מספר חודשים אחריה יתבטא הקושי הרגשי הזה במופע של מאבקי כוח, בעיות התנהגות, בעיות בשינה, באכילה, בגמילה, you name it .


זו לא סיבה לא להביא ילד נוסף. נהפוך הוא, זו ברכה לכל המשפחה, ובמיוחד לבכור (שכרגע לא מבין את זה). אבל אני כן מזמינה אתכם לתת את הדעת על המשבר המשפחתי שנולד יחד עם התינוק החדש ולחשוב איך להתמודד עם המורכבות הזו.


באופן טבעי כל שינוי שמשפחה עוברת מטלטל אותה לתקופה עד שהיא מתייצבת שוב בהרכבה המוחדש. לידת ילד נוסף היא שינוי מטלטל כזה.

להורים קל יותר מילדים להתמודד עם הדבר, מכיוון שהם מבוגרים ומסוגלים להבין את מה שעובר עליהם. גם אם הם חווים משבר זמני - הם ידעו לצאת ממנו לאחר שיבינו את הצרכים החדשים ויחלקו בינהם מחדש את המטלות. יש להם גם את היכולת שלילד צעיר אין - לפענח את התמונה הגדולה. הם מסוגלים להבין שהם בתקופת התאקלמות, קשה ככל שתהיה, אבל היא זמנית, והיא חלק מהחלטה טובה- להרחיב את המשפחה.


בעיניו של ילד רך השינוי הזה הוא לא חיובי בכלל, והוא אף מלחיץ. כל מה שהיה לו מוכר לפתע משתנה, תשומת הלב שהיה רגיל לקבל מתחלקת לשניים, הוא אפילו חושש שאימו מעדיפה אולי את התינוק על פניו משום שטכנית ידיה נושאות אותו שעות רבות. הוא חווה זאת כבגידה, הוא חושש למקומו בתמונה המשפחתית, והוא בעיקר לא מבין בשביל מה ההורים האלה היו צריכים להוליד אח נוסף. מה, לא די להם בו? הוא לא מספיק חמוד? הרי היה כיף קודם, אז בשביל מה לשנות? מבטיחים לו שהם יהיו חברים אבל מסתבר שהקטן החדש רק אוכל ומיילל. הוא אפילו לא יעיל, לא מצחיק, ולא מתקשר. עבור הבכור, בשלב זה, זוהי הרעת תנאים והוא היה שמח מאד אם התינוק לא היה נולד.


אז אולי במקום לדחוק בו לאהוב את המצב - תגלו כלפיו קצת חמלה? אולי במקום להתאכזב מההתנהגות שלו תעצרו לרגע לחשוב מאין היא נובעת ותכילו אותה?

אולי די להפיל עליו תפקידים של "ילד גדול" ועוד לצפות ממנו שיאהב להיות כזה? לא, לא כיף להיות גדול בעולם שבו גדולים צריכים לוותר, להתאפק, להבין ולסלוח. בא לו להישאר קטן! זה הרבה יותר כיף! ואתם יודעים מה? הוא צודק.


כמובן שככל שהילדים גדלים הם מרוויחים מהיותם אחים, והאהבה והחברות בינהם עוד יצמחו. אבל עד שהם יבינו שלשם זה הולך - צפויות התנגדויות, והן מאד טבעיות.



תכננו מראש את המפגש הראשון בין הילד הבכור לאחיו החדש

בהדרכת הורים לקראת לידה ואחריה אני מלמדת זוגות תחילה להבין לעומק מה עובר על ילדם שהיה יחיד ומיוחד ולפתע הפך לבכור בעל כורכו. אנחנו לומדים לצפות את הקשיים בהתאם לגיל הילד ולטמפרמנט שלו, ורוכשים כלים למנוע חלק מהם.

חשוב גם לדעת איך לאזן בין לגלות אמפתיה כלפי הבכור, ובין לעמת אותו עם המציאות החדשה מבלי להתנצל עליה. טעות נפוצה של הורים רבים היא לחוש קצת אשמים על כך שהחליטו להביא ילד נוסף לאחר שהם רואים כמה קשה לילדם עם השינוי. הם מפצים אותו במתנות ובהקלות אשר במקום לשדר לו יציבות דווקא משדרים לו חולשה, חוסר בטחון ואפילו ניכור. הילד לא רוצה מכונית חדשה לכבוד הולדת אחיו, הוא רוצה שהתינוק הזה יחזור לבטן של אמא! והחלום שלו הוא שתבינו את זה. הוא צריך הוכחות מכם לכך שהוא עדיין אהוב בעיניכם, שאתם רואים אותו, שאכפת לכם ממנו, ושהוא נחוץ לכם. זהו צורך בסיסי של ילדים שבהיעדרו הם אבודים.


אני מציעה לתכנן מראש את רגע ההכרות בין היילוד ובין אחיו הגדול, ולעשות זאת נכון כיוון שכבר אז צפים רגשות מעורבים, והרי זוהי נקודת הפתיחה למסע שלפניכם.

כדאי להכיר את ההתנהגויות המתריסות הצפויות מילדכם הבכור בחודשים הבאים ולתרגל תגובות מתאימות להן בטרם תיתפסו עם מכנסיים למטה. הרבה הורים חושבים שאם הם יתעלמו מהילד כשהוא עושה משהו אסור- זה יגרום לו להפסיק. הבעיה היא שזה לא עוזר, וזה גם משאיר את הילד חסר אונים. הוא הרי עושה את מה שהוא עושה בשביל לקבל משהו שחסר לו, ועד שלא יקבל אותו- ימשיך לנסות בדרכים שהוא מכיר. ככלל אני לא מעודדת להתעלם מילדים, אם כי אפשר להתעלם מהתנהגויות מסויימות שלהם, תוך שאנחנו נותנים מענה לצורך ממנו הן מגיעות. לשם כך צריך להבין מה מניע כל ילד, לענות לזה לפני שנוצר ריק, ולצד זה לעודד התנהגויות חיוביות.

חשוב לא לשבח מדי כדי לא לגדל ילד שמרצה אחרים, אבל כן להעצים תחושת-יכולת ולהביע הערכה כלפיו כשהוא מסב לכם אושר.


בין אחים נרקמת מערכת היחסים המשמעותית הראשונה בחיים, והיא חשובה לאין שיעור. לומדים שם משא ומתן, ויתור, איפוק, הענקה, חברות, ברוגז, אי-שוויון, אהבה. זהו הבסיס לניהול קשר ולרכישת כלים חברתיים אשר לא יסולאו בפז. לכן אני מברכת על התוספת מרחיבת הלב הזו של ילד חדש למשפחה, ואיתה אני מזמינה אתכם להבין עד כמה היא מורכבת.

ילדכם הבכור זקוק לעזרתכם עד שהוא יצליח לראות כמה טוב שהוא כבר לא ילד יחיד. כדי שאתם תצליחו לתווך לו את התקופה הזו בצורה בונה, עם תמיכה לצד גבולות- אתם חייבים לא לפעול על טייס אוטומטי, אלא לתת על זה את הדעת.

מזל טוב :)



(המלצה: "לאורן נולד אח והוא לא שמח" / רנה בן שחר - ספר ילדים שאני מאוד אוהבת. קריאה היא עוד כלי מצוין שנותן לגיטימציה לרגשות השליליים המלווים את הרחבת המשפחה)


עקבו אחריי בפייסבוק לעוד מאמרים וטפים על שינת ילדים ותינוקות, כל גמילה מחיתולים ועל הורות


#זמןאיכות #משפחה #מעברים #הגילהרך #גילוייחיבה #הורות #אהבה #עיתוןהארץ #יחסים #אחים

מדריכת הורים מומלצת בטלפון

כל המוצג באתר הוא בגדר המלצה ובאחריות הקורא בלבד. אין זה תחליף להתייעצות מקצועית ו/או לטיפול רפואי. 

החומרים המתפרסמים באתר בלעדיים לנופר לוטווין. אין לעשות שימוש בכתוב החורג מכללי זכויות היוצרים והקניין הרוחני. כל העתקה/שכפול/העברה/הפצה/עריכה של החומר ללא אישור מהיוצרים אסורה בהחלט