מקום חדש, ילדים לא מוכרים וצוות שלא היה שם קודם: מה ההורים יכולים לעשות כדי להקל על ילדיהם את ההסתגלות למסגרת חינוכית חדשה?
בעוד זמן קצר ייגמר החופש הגדול והילדים יחזרו לגנים, או שיתחילו מסגרות חדשות. ההתמודדות עם תחילת שנת הלימודים החדשה מתחלקת לשלושה פרקים: במהלך חופשת הקיץ, בימים הראשונים של שנת הלימודים ובחודשים הראשונים לאחר תחילתה. רבים נוטים לחשוב שאם יתארו את הגן החדש היטב, הדבר יבטיח כניסה חלקה של הילד. האומנם?
נכון שלקראת התמודדות עם שינוי, מקל לדעת לקראת מה הולכים ולמה לצפות, ומכאן נובעת חשיבותם של ההסברים לפני היום הראשון ללימודים. למרות זאת, חשוב גם לזכור שאין זה תחליף להתמודדות בשטח עם השינוי. יכול להיות שתתארו לילד היטב מה יהיה בגן ותספרו על הצוות החינוכי ועל סדר היום, ובכל זאת יהיה לו קשה מאוד להסתגל למקום.
המידע שתעבירו יכול לתת לו מושג כללי לגבי מה שעומד להתרחש אבל לא באמת יכול להכין אותו לכך. ברגע האמת הילד עלול לבכות, לסרב להיפרד מההורה, להתבודד ולמרוד. הכל לגיטימי ויש לקחת זאת בחשבון. כדי להגביר את סיכויי ההצלחה בהסתגלות למסגרת החדשה ולהפחית את הבהלה ממנה אני ממליצה שלצד ההסבר המילולי תשקיעו בהכנה הרגשית והמעשית.
לפני תום החופש הגדול
הימים הראשונים בגן
החודשים הראשונים של השנה
אבני דרך:
1. הודעה
התחילו מלהודיע לילד באיזה יום מגיעים לגן החדש ועשו זאת בשפה שתואמת את גילו. לילד צעיר אין אומדן של זמן כמו שיש למבוגר, לכן נסו להמחיש לו את הימים באצבעות או בציור. ספרו לו למשל שהוא יפגוש גננת חמודה , וילדים נחמדים (גם אם אינכם בטוחים שזה לגמרי נכון. את חששותיכם השאירו מחוץ לשיח הזה).
2. ספרים
קראו סיפורים על התחלות חדשות. זה יתן לגיטימציה לחששות ויעזור להכנה המנטלית.
3. סיור
אם מתאפשר, בקרו בגן ובסביבתו עוד לפני פתיחת השנה. סקרו את מרכזי הפעילות שבחדר, הכירו את הצעצועים ושבו כמה דקות בפינת היצירה. האוריינטציה הזו תפחית את תחושת הזרות האופיינית לכניסה למקום חדש.
4.חברים
במידה וילדכם לא מכיר ילדים מהגן החדש, קחו אותו במהלך חופשת הקיץ לגינת המשחקים בשכונה כדי להפגיש אותו עם חבריו העתידיים לגן. בקשו מהגננת רשימת טלפונים של הורים אחרים מהגן, וצרו עמם קשר כדי ליזום מפגשים. ההכרויות האלה יאפשרו לילד להגיע רגוע יותר ליום הראשון בגן משום שיזהה כבר כמה פנים ושמות בקבוצה.
5. שיגרה
כבר לקראת סוף החופש הגדול הקפידו על סדר יום דומה לזה שיונהג בגן. כנ"ל גם לגבי שעות שינה שתואמות את גיל הילד. פעוט עייף מדי יתקשה להתמודד עם מצבי לחץ ויהיה פחות פנוי רגשית להכיל שינויים.
6. התכוננו אתם לפרידה
למרות ההכנה הטובה יתכן והפרידה ביום הראשון ללימודים לא תהיה כפי שצפיתם. זהו יום לא פשוט להרבה ילדים ואפשר להבין זאת. גננות ותיקות יוכלו לספר לכם על זה....
פרידה מההורה היא מצב שקשה לשאת בגיל הרך. אבל זכרו שהפרידה הקשה ביותר שילד בגיל הרך חווה היא המעבר למצב שינה בלילה. שם נפרדים מהרבה דברים, ולא רק מההורה. נפרדים מהאור, מהצעצועים, מהאנשים בסביבה, ונכנסים לתוך שקט ארוך. אם ילדכם מסוגל להירדם עצמאית בלילות במיטתו - מצבו טוב בהרבה מילדים אחרים שאינם מתורגלים בעצמאות הזו, ושהלילה עבורם הוא קושי יום-יומי. לילד כזה עשוי להיות קל יותר בפרידות בבקרים.
7. סמכו על הילדים. אבל באמת
ילדים רכים חווים קשיים רבים בחייהם למרות שנדמה לנו שהילדות היא תקופה שכולה כיף. היא לא רק. תראו עם מה הם מתמודדים בתחילת חייהם:
קבלת אח חדש למשפחה, מעברי דירה, מעבר בין גנים, כניסה לבית ספר, גמילה מחיתולים, פרידה ממוצץ, גמילה מהנקה - כל אלה הן חוויות רציניות שילדים עוברים והם מסוגלים לכך. פרידה מההורה למספר שעות גם היא דבר שהם יכולים לשאת בהצלחה. אם תאמינו בזה יהיה לכם קל יותר להתייחס למצב בפרופורציות.
8. שדרו ביטחון
לרוב, ההורים הם שמתקשים במעמד הפרידה יותר מאשר הילדים. ליבם מתכווץ מהמחשבה להשאיר ילד במקום חדש, והמצפון שלהם מכרסם בהם. תחושות אלה משודרות לילד במבט העיניים, בטון הדיבור, ובתגובות לבכי שלו. גם אם המילים שאתם אומרים הן כביכול שונות (לדוגמא "אין לך ממה לבכות. כיף בגן" - זה משפט חסר משמעות אם אומרים אותו בארשת פנים דואגת ובג'סטות שמשדרות לחץ).
אתם יועדים שילדים לפעמים הם ראי של הוריהם, במיוחד ברגעים משמעותיים כאלה. לכן כדאי לשים לב להתנהלות שלכם בזמן ההגעה לגן, בתקווה שהילד יעתיק ממנה את נחת הרוח.
9. חד, חלק, ואמיתי
דווקא בגלל שהפרידה היא מעמד לא פשוט במיוחד, העדיפו לסיים אותה מהר יחסית ולא למתוח אותה מדי. אם תיענו לתחנוני הילד ותישארו איתו עוד שעה בגן זה לא ישנה את רגע יציאתכם מהדלת, אלא רק ידחה אותו (אני לא מדברת על הימים הראשונים. אלה הם ימי הסתגלות והם מתהלים אחרת משגרת השנה).
10. אל תברחו לילד ואל תתגנבו החוצה מהכיתה כשהוא לא רואה. זה אולי מקל עליכם מפני שנחסך מכם לראות אותו מושיט ידיים לבקשת נוכחותכם, אבל עבורו הז ממש לא עושה שירות טוב. היעלמות ללא הודעה היא מעשה שעלול להתפרש בעיניי הילד כמעליב, כמזלזל ובעיקר כמכעיס. רק מתבקש שבבוקר הבא הוא לא ירצה להסיר מכם את העיניים או לרדת לכם מהידיים, שהרי כבר הוכחתם לו שאתם עלולים לברוח אם ירפה. לכן עשו זאת בצורה מכובדת ומלאת בטחון.
לאור ההתרחשויות בפעוטונים פרטיים לאחרונה להורים קשה לסמוך על צוות הגן. את האוצר היקר מכל אתם שולחים לטיפול אצל זרים , ורק מתבקש שיהיה בכך חשש.
מגרו כל ספק שיש לכם לגבי אמינות ומקצועיות המקום עוד לפני שמתחילה השנה. אחרת אתם תשדרו לילד מצוקה, ובצדק.
עשו בירור עמוק ותחקיר לגבי שיטת הפיקוח בגן, לפני ההחלטה לשלוח לשם את הילד.
אם אתם מסתבכים עם זה- פנו אליי בלי להתבייש.
את הילדים אל תשתפו בדאגה שלכם לגבי טיב המסגרת. ילד צריך לקבל מסר מהוריו שהוא עובר לידיים טובות ושהם סומכים עליו שיוכל להתמודד עם השהות שם. ולא - מחשבה תיצור מציאות.
אם במהלך השנה אתם חושדים שאולי רע לו בגן מסיבות לא כשרות - פעלו בעדינות ובאחריות כדי לבדוק זאת. הישארו ערניים אך מפוקחים תמיד ורגישים, ובעיקר, האמינו בילדים.
זכרו שאתם לא עושים להם רע בכך ששולחים אותם למסגרת חינוכית, אלא רק מעמתים אותם עם שניים מהקשיים בחיים - הסתגלות ופרידה.
אני בטוחה שהם (ואתם) יכולים לעמוד בזה ואולי אפילול התחזק בזכות זה. אם עד עכשיו פעלתם על טייסה אוטומטי זה לא כי אתם לא יכולים אחרת אלא כי לא נתתם על זה מספיק את הדעת.