שפת אם ועוד אחת - קורה שמהגרים לארץ אחרת לתקופה, או לנצח, ושאלת השפה עולה : איך לדבר עם הילד? איך לא לבלבל אותו? מה יקרה לשפת האם? אולי צריך לדבר איתו רק בשפה אחת כדי לא לגרום לבעיות?

הרשו לי להפריך חלק מהמיתוסים האלה. רכישת שפות נוספות לא גורמת לשום לקות. אם יש לקות שפתית היא תופיע ממילא בין אם הילד רוכש שפה אחת ובין אם יותר. כן יכול להיות עיכוב לכאורה. מדוע לכאורה? כי הילד קולט במקביל שתי שפות , כך שאוצר המילים שלו למעשה כפול. בכל אחת מהשפות נדמה לנו שיש לו מעט אוצר מילים , אך בעצם יש עוד חצי בשפה השניה.

שימור שפת אם יציבה ומטופחת חשוב כבסיס ללמידת שפות נוספות בהמשך. וויתור עליה מאד לא מומלץ.

שפת האם היא נכס תרבותי בלתי נפרד מזהותו של אדם. מתוך תפיסה מתקדמת זו השתנתה ההתיחסות לשפות זרות בשנים האחרונות ופחות מתעקשים לשמר שפה אחת שלטת במדינה מסויימת. יש כבוד לכל השפות כחלק מהתנאים של רב-תרבויות אמיתית.

אל לנו לוותר עליה, גם אם הגרנו למקום בו השפה הדומיננטית היא לא שפת האם שהילד גדל לתוכה. אין צורך לחשוש- הילד ילמד שפה נוספת ואף ישלוט בה לחלוטין תוך מספר שנים בודדות. תופעה זו מכונה "דו-לשוניות עוקבת".

שפת אם מפותחת היא מצע חשוב לקליטת שפות נוספות. גם האוריינות היא חלק מרכישת שפת-אם בצורה מיטבית ויש לשמר גם אותה (לקרוא סיפורים בשפה וכו').

כל שפה נוספץ היא רווח.

זאת ועוד, נמצא קשר בין שפה להתפתחות קוגנטיבית.

הדרך שבא יכנה ילד את המושגים והפעולות שהוא נחשף אליהם- תשפיע על דרכי חשיבתו. ישנן שפות ששם-המספר בהן מסביר טוב יותר את ערכו של המספר, ואז ילדים דוברי שפה כזו מפתחים חשיבה מתמטית משוכללת יותר.

אם כן, שימור שפת אם יביא רווח ישיר של עוד שפה, ורווחים משניים של תרבות, עולם מושגים שאין בשפות אחרות, חשיבה מפותחת ומוכנות לקלוט עוד שפות ביתר קלות בהמשך. כשילד שדובר שתי שפות, לא יהיה לו קשה במיוחד לקבל גם שפה שלישית ורביעית למאגר. מסתבר שילד רב-לשוני רוכש יכולת להכיר שפה כמערכת סדורה. עובדה זו מאפשרת לו ללמוד שפות בצורה קלה יותר.

מה שעלול להראות לנו כבעיה בהתפתחות השפתית- אינו אלא שלב אחרון מתוך 4 של רכישת שפה שנייה (,TABORAS 1997). יהיו טעויות דקדוקיות בשלב הביניים הזה, כמו CODE SWITCHING ו- CODE INTERFERENCE . זה נשמע דומה לדיבור של ילדים לקויי שפה. מיקס הצפנים השפתיים האלה הוא חלק מהתהליך. יש לעקוב ולוודא שבאמת אין עיכוב שפתי שנובע מלקות, ולהיות בטוחים שזוהי רק תופעה אופיינית ונורמלית.

חשוב לדעת ולהקפיד- על כל מבוגר לתקשר עם הילד בשפה אחת בלבד! לא מדברים שפה מעורבת כי אז הילד לא רוכש מערכת שפתית תקינה, ולא יודע להבחין אילו מילים ותחבירים שייכים לכל שפה. אפשר להחליט שאבא משמר את שפת האם לדוגמא, ואמא מדברת את שפת המקום החדש. או לחילופין- בבית מדברים שפת אם, ובחוץ, בגן, עם חברים – מדבירם שפה שניה.