כיצד לחנך ילדים להרגלי אכילה בריאים כבר מלידה?

עודף-משקל הפך לאחת המחלות השכיחות של השנים האחרונות בארץ ובעולם, בקרב ילדים ומבוגרים. נדמה שזוהי בעיה בריאותית, אבל הרבה פעמים מקורה בחינוך. מה הורים יכולים לעשות כדי למנוע את התופעה בביתם?

לינק לכתבה המקורית כפי שעלתה לאויר ב"הארץ"

השמנת יתר היא תופעה כרונית רווחת בעולם המערבי, שרק הולכת ומחמירה עם השנים. היא לא פוסחת גם על ילדים, ובקרבם הנזק הוא אף גורלי, כיוון שסיכויו של ילד שמן להיות מבוגר שמן הם גבוהים מאוד.

חשוב להבין שהשומן הוא לא הבעיה, אלא התוצאה, וכך גם צריכה להיות ההתייחסות אליו. הוא הוא לא האישיו, אלא מה שגרם לו. חשוב לטפל בשורש הבעיה, ואף למנוע אותה מבעוד מועד כדי שילד לא יסבול מהנזקים הנילווים להשמנה.

השיח כאן הוא לא על פיגורה, כי אם על בריאות נפשית, פיסית, וחברתית. כהורים ואנשי חינוך יש לנו השפעה על כל אלה.

הרגלי אכילה נרכשים מ-day one

"אצל תינוקות וילדים בריאים מנגנון הרעב והשובע הוא מושלם", מסבירה בת-אל באר, דיאטנית ילדים.

אגב, זוהי הסיבה שאני מעודדת מאוד הורים להתאמן על הקשבה מדוייקת לצרכים של התינוק שלהם כבר מיום היוולדו. אני מאוד תומכת באכילה לפי דרישה ולא לפי שעה, בין אם התינוק יונק ובין אם שותה תחליפי חלב.

אבל אז נשאלת השאלה: איך יודעים מתי הוא רעב, ומתי הוא בוכה בגלל צורך אחר?

יש שיגידו שאינטואיציה הורית תסמן לכם מה התינוק צריך. אבל האמת שלא כולם ממש מוצאים אותה בקרבם, ואחרים היו שמחים לפחות לקצר את הדרך אליה.

לכך יש פתרון. יש היום שיטות נוחות ויעילות שמלמדות הורים לפענח סוגי בכי, כך שלא יצטרכו לנחש האם תינוקם בוכה בגלל רעב, אי נוחות, כאב, גרעפס או עייפות (אני מדריכה מוסמכת של "שפת התינוקות דנסטן". כתבו לי לקבלת פרטים על ההדרכה הזו)

בעבודה היומיומית שלי אני נתקלת בהמון הורים שבתמימותם מציעים לתינוקות מזון כנחמה, כפרס או ככלי עזר להירדם. כל אלה אינם האכלה שמטרתה להזין, והם משבשים את אותו מנגנון בריא שתיארה באר, הדיאטנית. כך מתחילה להיווצר אכילה רגשית שנשארת שנים קדימה, אותה אנחנו רוצים למנוע!

לעומת זאת, כאשר הורים לא מאביסים ילדים, אבל גם לא מגבילים את המזון בשעה שיש רעב אמיתי - הם שומרים על המנגנון הטבעי בגוף, שיודע לבד מתי וכמה לאכול.

סדר, שיגרה, וחופש בתוך גבולות

גם בחינוך להרגלי אכילה, בדיוק כמו בחינוך להרגלי שינה או בגמילה מחיתולים - אני מעודדת הורים לייצר סדר וגבולות. ביניהם יש לאפשר חופש בחירה לילדים.

במילים אחרות: אנחנו קובעים מתי ומה מגישים להם לאכול, והם קובעים כמה לאכול מזה.

ככל שילדים גדלים, קיבתם מסוגלת להכיל יותר מאשר בינקות, ואז הם זקוקים לארוחות יותר גדולות, ופחות תכופות. זה מאפשר לבנות איתם איזשהי שיגרה סביב האוכל אשר תעזור לכם להיערך לקראת זמן הרעב הצפוי שלהם. תוכלו כך לדעת מתי לספק להם ארוחות מלאות, ומתי דווקא להגביל בנישנושים מיותרים.

בהקשר הזה, ממליצה הדיאטנית באר, להציב גבול ברור שימנע מאבקים: "כדאי להחליט על תדירות שבה מותר לאכול חטיפים וממתקים. נניח - רק בסוף השבוע, או רק ממתק אחד ביום אחרי ארוחת הצהריים. הסכם כזה ירגיע גם את ההורים (הם ידעו שהאכילה היא במידה המקובלת עליהם), וגם את הילדים (הם ידעו מתי אפשר לקבל ממתק ומתי אין סיכוי".

דבריה מתיישבים עם הכלל שאני מלמדת הורים בכל נושא חינוכי:

הורה שמתנהל בעקביות עם ילדיו - מספק לילד ביטחון. בהקשר לתזונה - עקביות תחסוך מהילד את התחושה שכל הזמן מונעים ממנו משהו, או שהתגובה של הוריו היא אקראית. יהיה לו יותר קל לשתף פעולה עם המסגרת הקבועה הזו.

אבל הילד שלי אובססיבי, הוא כל היום שואל האם מותר ממתק, אפילו אם עניתי כבר שלא

"המסגור של הממתקים והחטיפים כדבר שמותר לאכול בזמן מסויים בלבד - יפחית את ההתעסקות בהם ביתר שעות היום", מסבירה בת-אל, ואני מסכימה איתה.

נוסף על כך, אני מוכרחה להזכיר כלל נוסף שאני מציגה כמעט בכל הזדמנות מול הורים: אם הילד ממשיך לעשות/להגיד משהו, זה כנראה כי מישהו בבית משתף עם זה פעולה.

תפסיקו לדבר על אוכל, תפסיקו להזכיר את החוקים לגביו, ואל תשמרו בביתכם את השיח בנושא. זה מעודד את הילדים להמשיך להתעסק באיסורים ובהגבלות עד שהם הופכים לאובססיה.

במקום זה, התרכזו בלהוות דוגמא אישית.

פחות לדבר, יותר לעשות.

בת-אל מסבירה כיצד: "אם אני לא רוצה שהילד יאכל ממתקים, אז אדאג שלא כל הבית שלי יהיה מלא בהם. ואם אני רוצה שהילד ישתה רק מים, אז זה בלבד מה שאגיש לו כשצמא. אם ארצה שהוא לא ינשנש חטיפים עתירי שומן בין הארוחות, כדאי גם לי לאכול פרי, ולא קרואסון עם קפה מול הטלוויזיה".

זכרו שיש לכם השפעה רבה על הערכים וההרגלים שהילדים רוכשים , גם אם נדמה לכם לפעמים שאין הדבר בשליטתכם. בשנות החיים הראשונות הילדים סופגים המון מכם, ועל כן החשיבות של המודעות ההורית לכל דבר, גם להרגלי התזונה.

נמצא קשר בין מחסור בשינה להשמנת יתר. זוהי עוד סיבה להקפיד על חינוך להרגלי שינה בריאים כבר כשילדכם בגיל הרך. אל תזניחו את זה.

לסיכום:

• למדו לזהות באופן מדוייק את הצרכים של התינוק שלכם כבר מרגע שנולד, כדי לא לשבש לו את מנגנון הרעב והשובע הבריא שנולד איתו.

• עם בגרותו - צמצמו אכילה מול המסכים

• הקפידו על תפריט מזין עם זמני ארוחות קבועים יחסית

• אל תשתמשו באוכל לצורך הרגעה אלא לתזונה בלבד

• דברו פחות, עשו יותר.

• יישמו את כל אלה על עצמכם לפני שאתם מקיימים אותם על הילדים, שכן אנחנו המודלינג עבורם בכל מהלך חינוכי.

אל תפעלו על טייס אוטומטי. אתם יכולים אחרת אחרי שאתם נותנים על זה מספיק את הדעת.

בואו לפייסבוק שלי כדי להישאר מעודכנים בכתבות חדשות ובטיפים להורים

לינק לכתבה המקורית כפי שעלתה לאויר ב"הארץ"